יום רביעי, 26 באוקטובר 2011
יום שני, 24 באוקטובר 2011
מקלט המס של מדינת ישראל
חברת החשמל הודיעה לאחרונה על הקמת חברה-בת בקפריסין שתיקרא IEC International לצורך פעילות בינלאומית. המשמעות היא שמדינת ישראל פועלת באמצעות מקלט מס.
הרישום של החברה הזרה בקפריסין יאפשר לחברת החשמל ליהנות ממספר יתרונות:
· באמצעות הקמת חברה זרה, חברת החשמל יכולה להימנע מתיוג ישראלי של הפעילות הבינלאומית שלה, במיוחד במדינות שעמן ישראל אינה מקיימת קשרי סחר גלויים.
· הרישום בקפריסין מאפשר לחברת החשמל לעקוף את הסכמי הסחר הפנימיים באיחוד האירופי
· הקלה בירוקרטית משמעותית.
· שיעור מס החברות בקפריסין הוא 10%.
· פטור מניכוי מס במקור בחלוקת דיווידנדים לבעלי מניות.
לעדכון בדבר שינויים בחקיקת המס בקפריסין, ראו:
יום שבת, 8 באוקטובר 2011
מקלט המס הטוב ביותר בעולם
שווייץ עדיין נחשבת למקלט המס הגדול בעולם, וזאת למרות הלחצים שמפעילה ארה"ב ומדינות נוספות באיחוד האירופי, כמו גרמניה, צרפת ובריטניה, להגמשת הסודיות הבנקאית בשוויץ, וגם למרות הרפורמה שערכה שוויץ בחוקי הסודיות הבנקאית.
ההתקפה של ארצות הברית נגד הסודיות הבנקאית בשוויץ היא רק חלק קטן מהמאבק המנוהל על ידי ממשל אובמה נגד "העשירים" בארצות הברית בכלל, ונגד תכנוני מס בינלאומיים בפרט.
העובדה ששוויץ ממשיכה להוביל בראש טבלת מקלטי המס מתבררת מהדירוג העולמי של מקלטי המס הגדולים בעולם שערך ארגון Tax Justice Network מבריטניה. הדירוג העולמי של מקלטי המס הגדולים בעולם, מדרג 72 אזורי מס ריבוניים, והוא מתפרסם בכל שנה. הדירוג של מקלטי המס הגדולים משתמש ב-15 אינדיקאטורים שונים כדי לדרג את מקלטי המס. "הסודיות הבנקאית" מקבלת משקל רב בדירוג.
מקלטי המס המובילים בדירוג העולמי אחרי שווייץ, כוללים את מקלט המס באיי קיימן, לוקסמבורג והונג קונג. מקלט המס הקיים בדלוור שבארה"ב, מדורג במקום החמישי במדד העולמי של מקלטי המס.
הסיבה לכך ששוויץ ממשיכה להיות במקום הראשון בדירוג העולמי של מקלטי המס, היא ההקפדה על הסודיות הבנקאית. שוויץ אמנם חתומה על אמנות למניעת כפל מס עם מדינות רבות, ובכלל זה אמנת המס בין שוויץ לישראל, אך היא מתעקשת שלא ליישם את ההוראות בנוגע להחלפת מידע. שוויץ גם מתנגדת בתוקף להחלפת מידע אוטומטי בענייני מסים.
ראו גם מאמר בעיתון גלובס: מי מסתיר כספים בשוויץ?
יום שני, 15 באוגוסט 2011
שוויץ כמקלט מס
שוויץ נחשבת כמקלט מס, והיא גם יעד לתכנון מס בינלאומי. בדצמבר 2003 אושררה האמנה למניעת כפל מס בין ישראל ושוויץ ונכנסה לתוקף רטרואקטיבית מיום 1/1/2002.
ראו גם: אמנת מס ישראל שוויץ: תכנון מס.
ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים.
אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי
יום ראשון, 14 באוגוסט 2011
האם יש סיכוי למס עיזבון בישראל בשנת 2012?
אם יחוקק מס עיזבון בישראל, תהיה לכך השפעה ניכרת על תכנוני מס. למעשה, כבר היום חלק ניכר מתושבי ישראל כפוף למס העיזבון בארצות הברית.
מס עיזבון (Estate Tax) מתבצע באמצעות שומה על העיזבון ככלל בטרם בוצעה העברתו לידי היורשים. מס ירושה (Inheritance tax) דומה למס עיזבון, אך הנישום כאן יכול להיות היורש או היורשים.
בישראל הוטל מס עיזבון בשנת 1949. ניתן ללמוד על החשיבות שייחסו לחוק הזה שכן זה היה אחד מהחוקים הראשונים שחוקקו במדינה. אלא שהחוק בוטל בשנת 1981 במטרה להחליף את הכלכלה המרקסיסטית באותה עת בכלכלה המבוססת על שוק חופשי.
כעת, יש המבקשים להחזיר את הגלגל אחורה ולחוקק שוב את מס העיזבון. אלא,שקיימים נימוקים רבים נגד הטלת מס העיזבון, כמפורט להלן:
(1) ההכנסה הצפויה ממס העיזבון נמוכה מאוד. בהתאם להערכות זהירות מדובר בכמה מאות מיליוני שקלים. מדובר ללא ספק בסכום זניח בתקציב המדינה, וייתכן כי עלות אכיפת מס עיזבון תהיה גבוהה יותר מההכנסה הצפויה;
(2) מס העיזבון יגדיל את רמת החיכוך בין האזרח לבין רשויות המס, ויתרבו המחלוקות בין הנישומים ופקידי השומה, במיוחד ביחס להערכת נכסים; הניסיון העולמי מלמד כי מדובר במשימה כבדה שספק עם רשות המסים הישראלית תוכל לעמוד בה.
(3) מס העיזבון עשוי להיות מוטל על נכסים שלמעשה כבר מוסו לפחות פעמיים, ויש בכך אי-צדק. כבר היום, מוטל על העשירים בישראל מס הכנסה המגיע ל-57%, ובנוסף לכך הם כפופים למיסים רבים אחרים.
(4) אם המס יוטל על נכסים שנצברו מלפני שנים רבות, הרי שהמיסוי יהיה רטרואקטיבי ובלתי חוקתי;
(5) מס העיזבון מעודד צריכה ובזבוז של הרכוש המשפחתי ופוגע בתמריץ להורשה שכן אדם יעדיף לצרוך את הונו מאשר לחסוך כל חייו. מס העיזבון פוגע לפיכך בחיסכון ובצמיחה הכלכלית;
(6) עולים חדשים זכאים להקלות מס מדהימות בהתאם לחקיקה חדשה אשר מטרתה למשוך יהודים עשירים לישראל. האטרקטיביות של ישראל נובעת משילוב ההטבות האלה ומכך שאין כאן מס עיזבון. מיליונרים יהודים רבים הגיעו לכאן מחו"ל בשנים האחרונות, וכעת קיים חשש כי עולים עשירים לא ירצו להגיע לישראל;
(7) הניסיון בארצות הברית עם "מס המוות" (כך הוא מכונה שם) מלמד גם כי הוא אינו מעניק שוויון הזדמנויות כפי שסבורים התומכים במס כאמור, אלא דווקא מחסל תאגידים המניבים את רוב מקומות העבודה, זאת משום שהיורשים אשר אינם מסוגלים לשלם את המס, מוכרים את נכסיהם.
בנוסף לאמור לעיל, יש כאן דילמה מוסרית לא פשוטה. ראשית, האם תפקיד הממשלה למנוע הצטברות של עושר בידי קבוצה מסוימת? שנית, האם כדי למלא את הפונקציה הזאת, מותר לממשלה להפקיע נכסים מאנשים שכבר מתו ושילמו מס כדין במשך כל חייהם?
הניסיון בארצות הברית עם מס העיזבון מלמד כי עשירים רבים מצליחים בעזרת תכנוני מס להעביר את הונם לחו"ל ובכך להימנע מתשלום מס העיזבון.
לאור האמור, מומלץ לתושבי ישראל להיערך מבעוד מועד לאפשרות כי יחוקק מס עיזבון בישראל, בין היתר, באמצעות העברת נכסים לנאמנויות.
יום שלישי, 9 באוגוסט 2011
כללי מקור - פרשנות רשות המסים
חשיבותם של כללי מקור לגבי תושבי ישראל היא בעיקר לעניין הזיכוי ממס זר ששולם בחו"ל אשר יינתן לתושב ישראל רק אם אותה הכנסה נחשבת כהכנסה שמקום הפקתה הוא מחוץ לישראל. לגבי תושבי חוץ, חשיבות הכללים היא בעיקר לעניין זכות המיסוי של ישראל. הכנסה של תושב חוץ תמוסה בישראל רק אם מקום הפקתה הוא בישראל. סעיפים 4א ו-89(ב)(3) הוספו לפקודה במסגרת תיקון מס' 132. סעיפים אלו קובעים את מקום הפקתן של ההכנסות השונות. האמור לעיל ולהלן הוא מתוך קובץ הפרשנותל של רשות המסים.
חריגים לקביעת מקום המקור
בסעיף 4א(ב) לתיקון נקבעו מספר חריגים לעניין מקום הפקת הכנסות כמפורט להלן:
הכנסת עבודה
הכלל לגבי מקום הפקת הכנסה מעבודה הוא מקום ביצוע העבודה. לפיכך, מקום הפקתה של הכנסה מעבודה שבוצעה מחוץ לישראל אינו בישראל. אולם, אם המעביד הוא אחד הגופים שיפורטו להלן ויחסי העבודה עם אותו מעביד החלו כאשר העובד היה תושב ישראל, ייראו את מקום הפקת ההכנסה בישראל, למרות שהעבודה בוצעה מחוץ לישראל.
הגופים שלגביהם יחול חריג זה מפורטים בפסקה (א)(4) להגדרת "תושב ישראל" הם: מדינת ישראל, רשות מקומית, הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת, קרן היסוד, המגבית, חברה ממשלתית, רשות ממשלתית או תאגיד שהוקם לפי חוק.
הוצאה של מפעל קבע
הכלל החריג מתייחס למצב בו מדובר במפעל קבע של תושבי חוץ בישראל או של תושבי ישראל מחוץ לישראל, אשר יש לו הוצאה מסוג כזה שנקבע לגביה כלל של מקום הפקה עפ"י תושבות המשלם - ריבית, דמי נכיון והפרשי הצמדה, רווחים ותמלוגים שמקורם בנכס לא מוחשי, קיצבה, מלוג ואנונה. כלל זה קובע, כי הכנסה מאותם מקורות תיחשב כמופקת בישראל גם כאשר המשלם הוא תושב חוץ - אם התשלום מהווה הוצאה של מפעל הקבע של תושב החוץ בישראל, ולחלופין, הכנסה מאותם מקורות תיחשב כמופקת מחוץ לישראל גם כשהמשלם הוא תושב ישראל - אם התשלום מהווה הוצאה של מפעל הקבע שלו מחוץ לישראל.
במקרים אלה נבחר למעשה קריטריון המיקום של מפעל הקבע ולא מקום התושבות.
לדוגמה: תושב חוץ אשר יש לו פעילות בישראל באמצעות מפעל קבע. אותה פעילות ממומנת ע"י הון זר ולפיכך נדרשות בניכוי בישראל הוצאות ריבית. במקרה כאמור נקבע כי למרות שהמשלם הוא תושב חוץ, מקום הפקת הכנסות הריבית הוא בישראל (מקומו של מפעל הקבע). להרחבה בנושא "מוסד קבע", ראו: "מוסד קבע" באמנות המס.
יש להסתמך רק על הנוסח הרשמי של פרשנות רשות המסים
הירשם ל-
רשומות (Atom)