שכירים בעלי הכנסות גבוהות יכולים באמצעות תכנון מס לחסוך בתשלומי מיסים במידה ניכרת. יתירה מכך, תכנון המס מאפשר באותה הזדמנות גם לחסוך בתשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות.
אם אדם בעל הכנסה גבוהה מקים חברה בע"מ, ומספק את שירותיו באמצעות תאגיד שבשליטתו, הרי שבמקום להיות כפוף לשיעורי המס השוליים הגבוהים (עד 48%), הוא ישלם מס שוטף בשיעור של 25% בלבד וזאת בהנחה שהכסף לא יימשך מהחברה כדיבידנד.
פעילות באמצעות חברה מאפשרת תכנון משיכת משכורת בכדי ליהנות ממדרגות המס הנמוכות ומנקודות הזיכוי. בנוסף לחסכון במס, הפעילות באמצעות חברה חוסכת תשלומי ביטוח לאומי וביטוח בריאות. השלב הבא בתכנון המס הוא למשוך את יתרת הכסף מהחברה ביעילות מיסויית מקסימאלית.
שר האוצר שטייניץ חושש מתכנוני המס כאמור, ולכן הורה על הקמת צוות לבדיקת אותן "חברות ארנק", חברות המוקמות לצורכי חסכון במס. משרד האוצר ורשות המסים נכוו בעבר מתכנון המס הזה. בשנים האחרונות הוקמו עשרות אלפי חברות לאחר שהאוצר העלה את תקרת הגבייה של תשלומי הביטוח הלאומי ומס בריאות עד לפי-עשר מהשכר הממוצע במשק.
במשרד האוצר וברשות המסים מעוניינים כעת להעמיד למבחן משפטי את תכנון המס הזה שבו מקימים חברה בע"מ לצורך אספקת שירותים. השאלה היא האם תכנון המס שבו שכירים בעלי הכנסות גבוהות מקימים חברות למתן שירותים, יכולה להיפסל משפטית על ידי רשות המסים?
לרשות המסים יש בעיה מהותית כאן, שהרי חופש ההתאגדות של הנישום הינו זכות חוקתית ולא ניתן להגבילה במקרה זה. כבר נפסק לא אחת על ידי בתי המשפט שאין כל פסול בשימוש בחברה לשם הקטנת נטל המס המוטל על היחיד.
ביחס לביטוח הלאומי, הסוגיה של הקמת חברה אשר כתוצאה ממנה לא משולמים דמי ביטוח לאומי אושרה על ידי בית הדין הארצי לעבודה. לאור האמור, ניתן לצפות כי בחודשים הקרובים יוקמו אלפי חברות נוספות למתן שירותים על ידי שכירים בעלי משכורות גבוהות.
