‏הצגת רשומות עם תוויות חברה נשלטת זרה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חברה נשלטת זרה. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 12 באוגוסט 2016

הוראה חדשה לעניין חברה נשלטת זרה




בפרק המסים בחוק ההסדרים לשנת 2017 נקבעה הוראה חדשה ביחס לחברה נשלטת זרה (חנ”ז), לפיה תיקבע חזקה הניתנת לסתירה, לעניין הכנסות מריבית, תמלוגים ודמי שכירות, אשר ייחשבו כהכנסות פאסיביות לעניין חנ”ז, אף אם הן מגיעות לכדי עסק.
להרחבה בנושא חנ"ז ראו: מדריך להוראות חנ"ז (CFC)
להרחבה בנושא תכנון מס החייב בדיווח, ראו: תכנון מס החייב בדיווח ("תכנון מס אגרסיבי")
ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה
אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי
ד"ר אבי נוב, עו"ד, מומחה למיסוי בינלאומי, ומייצג בתיקי גילוי מרצון

יום שישי, 15 במאי 2015

חברה נשלטת זרה - דו"ח 2014



רשות המסים פרסמה לאחרונה את הוראת ביצוע מס הכנסה מספר 3/2015 רשות המסים, בנושא ניתוב שלב א' ושינויים בשידור דוחות ושומות יחידים וחברות לשנת המס 2014. הוראת הביצוע נועדה לסקור את השינויים שחלו בדוחות לשנת מס 2014, בין היתר בהתאם לשינויי החקיקה במסגרת הוראות פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א‑1961 ולהנחות בדבר אופן יישום השינויים בניתוב ובשידור הדוחות. להרחבה, ראו: חברה נשלטת זרה בדוחות, השינויים ב 2014.
לחוזרי מס נוספים בתחום דיני המסים והמיסוי הבינלאומי, ראו: חוזרי רשות המסים
ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה
יש להסתמך אך ורק על הפרסום הרשמי של החלטות המיסוי על ידי רשות המסים, ובכל מקרה אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי

יום חמישי, 6 במרץ 2014

תיקוני חקיקה בחברה נשלטת זרה




הצעת חקיקה חדשה למיסוי חברה נשלטת זרה אושרה על ידי ועדת הכספים של הכנסת לאחרונה. מדובר בתיקונים משמעותיים אשר ישפיעו באופן דרמאטי על ישראלים שהם בעלי מניות בחברות נשלטות זרות. הצעת החקיקה החדשה עוסקת בסגירת מספר פרצות מס הקיימות לטענת רשות המסים במשטר חברה נשלטת זרה, ותקשה על ביצוע תכנון מס בהקשר זה.

חברה נשלטת זרה הינה בעיקרון חברה זרה, אשר מקיימת את התנאים המצטברים הבאים:
1 - תושבי ישראל שולטים ב-50% או יותר ממניות החברה;
2 - מרבית ההכנסות והרווח של החברה הם פסיביים;
3 - המניות בחברה הזרה לא תהינה רשומות למחסר בבורסה, ובאם חלקן נרשמו למסחר - לא יותר מ- 30% ממניות או זכויות החברה הנבחנת כחברה נשלטת זרה הוצעו לציבור.
4 - שיעור המס החל על רווחיה הפסיביים במדינת תושבתה נמוך מ-20%.

חברה המוגדרת כ"חברה נשלטת זרה", רואים את בעל השליטה הישראלי בחברה זאת כאילו קיבל דיבידנד מהחברה הזרה הנשלטת לפי חלקו, על אף שהחברה לא חילקה את הדיבידנד בפועל. מדובר למעשה ב"הכנסה רעיונית" המכונה גם "דיבידנד רעיוני". החקיקה מבקשת למנוע בעיקרון דחיית מס על הכנסות בחברות הרשומות במקלטי מס או במדינות עם שיעורי מס נמוכים יחסית כמפורט להלן.

לטענת רשות המסים אחת מפרצות המס האלה בחברה נשלטת זרה מכונה תכנון מס "שומר מסך". בהתאם לתכנון מס זה, מקימים חברת ביניים זרה במקלט מס אשר נמצאת בין בעל השליטה הישראלי לבין החברה הנשלטת הזרה שמפיקה את ההכנסות הפאסיביות. חברת הביניים אמורה ליצור "זיכוי מס רעיוני", שיחול כנגד מס ההכנסה הישראלי שנובע מחלוקת הדיבידנד הרעיוני.

במסגרת הצעת החוק, נקבע שאין להתחשב ב"זיכוי הרעיוני" בחברה נשלטת זרה, שמטרתו להימנע מתשלום מסים בישראל, אלא רק כאשר ישולם המס בפועל בחו"ל. המשמעות של תיקון החקיקה היא שרק בשנה שבה ישולם המס הזר בחו"ל, הוא יזוכה כנגד ההכנסות הישראליות ובמידת הצורך אף יוחזר לנישום, ששילם אותו.

בנוסף לכך, בהצעת החוק נקבע כי במקרים של מכירת מניות שהוחזקו על ידי "החברה הנשלטת הזרה" מעל לשנה, הרווח ממכירתן ייחשב ל"הכנסה פסיבית" וישולם בגינו "דיבידנד רעיוני". מאידך, כאשר מדובר בהחזקה בתקופה שהיא קצרה משנה אחת, ניתן יהיה להוכיח בפני פקיד השומה שמדובר בהכנסה עסקית הגם שמדובר במקלט מס.

בהצעת החוק נקבע גם כי דיבידנד שמקבלת חברה נשלטת זרה אשר מקורו בהכנסה ששולם עליה מס זר בשיעור העולה על 15% לא ייכלל במסגרת הרווחים שלא שולמו, מותנה בכך ששיעור ההחזקה של החברה הנשלטת הזרה בחברה הזרה מחלקת הדיבידנד במישרין או בעקיפין, הינו לפחות 10%, וכאשר המחלקת נסחרת בבורסה מחוץ לישראל – 5%.

עוד נקבע בהצעת החוק של רשות המסים כי סף שיעור המס החל על הכנסה פסיבית לצורך החלת כללי חברה נשלטת זרה יופחת מ- 20% ל- 15%. מדובר בשיעור מס שעדיין רלוונטי לחברה הנשלטת הזרה במקלטי מס, לרבות קפריסין ואירלנד. כמו כן, בחישוב הרווחים שעל בסיסם מחושבת הדיבידנד הרעיוני, לגבי החברה הנשלטת הזרה תושבת מדינת אמנה, לא ייעשה על פי כללי חשבונאות מקובלים בישראל, אלא על פי דיני המס בישראל. אולם, ביחס
לחברה נשלטת זרה שהיא תושבת מדינה שיש לישראל עימה אמנה, הרווחים ימשיכו להיות מחושבים בהתאם לדיני המס באותה מדינה, תוך קביעת התאמות שונות.