מיסוי ישראלי של חברות זרות
אין זה סוד כי ישראלים רבים הם בעלי שליטה בחברות זרות בחו"ל עם הכנסות פאסיביות (כמו ריבית, תמלוגים ושכר דירה). עד הרפורמה בשנת 2003, ישראלים רבים לא משכו דיבידנדים מהחברות הזרות שלהם, וכך יכלו ליהנות מ"דחיית מס", היינו פטור ממיסוי ישראלי עד למשיכת הכספים לישראל.
במסגרת הרפורמה במס נקבע מנגנון מיוחד שנועד למנוע את דחיית המס כאמור. מנגנון זה מכונה "CFC" (controlled foreign corporation), או בעברית חנ"ז (חברה נשלטת זרה).
על מנת לפשט את הדברים, מנגנון חנ"ז חל בעיקרון על בעל מניות, תושב ישראל, שהינו "בעל שליטה" בחברה זרה. בעל מניות בחברה כאמור שיש לה רווחים שנבעו מהכנסות פסיביות כאמור, יראו אותו כאילו קיבל כדיבידנד את אותם הרווחים. על הרווחים יחול אירוע מס רעיוני (שכן מטילים מס על דיבידנדים שלא חולקו), ובעל המניות יחויב במס בישראל בשיעור של 25%.
מתחמקים ממנגנון החנ"ז
למרות קיומו של מנגנון חנ"ז כאמור, ניתן למנוע את תחולת המיסוי הישראלי בדרכים רבות ומגוונות. להלן מספר דוגמאות ל"יציאה" ממנגנון החנ"ז:
· הציעו לפחות 30% ממניותיה של החברה הזרה לציבור.
· הזרימו לחברה הזרה פעילות עסקית ממשית (להבדיל מפסיבית), באופן שרוב ההכנסה לא תהיה פסיבית.
· הכניסו שותף זר לחברה הזרה, כאשר שיעור האחזקות של השותף הזר הוא לפחות 50%.
· החזיקו את המניות בחברה זרה, באמצעות נאמנות זרה "בלתי-הדירה" (כך שלא מתקיימת שליטה על החברה).
· הקימו חברה שבו כל אחד מבעלי המניות הישראליים יחזיק פחות מ 10% מאמצעי השליטה בחברה הזרה.
תכנון המס של ארזים
חברת ארזים מצאה דרך נוספת לעקוף את מנגנון החנ"ז. ארזים הנמצאת בשליטתו של מאיר גורביץ, פועלת בתחום הנדל"ן המניב (מסחרי, משרדים, תעשייה קלה, בידור ומגורים) באירופה. ארזים השקיעה מאמצים רבים, ובצדק, בהקמת "מבנה אחזקות" מורכב אשר נועד לייעל את התנהלותה העסקית וגם להפחית מיסים. חברת ארזים השכילה לעשות שימוש בחברות תושבות מקלטי מס.
מבנה האחזקות של ארזים הוא כזה: ארזים ישראל מחזיקה בארזים ג'יברלטר אשר מחזיקה בארזים הולנד. האחרונה מחזיקה בעוד שורה ארוכה של חברות במקלטי מס בעיקר גרנסי. מיותר לציין כי החברות במקלטי המס אינן משלמות מס חברות. חברות אלה גם פטורות מניכוי מס במקור בעת העברת הרווחים כדיבידנד לבעלי המניות.
החברה ההולנדית של ארזים ריכזה את הרווחים (דיבידנד ורווחי הון) מהחברות הבנות, והיא לא שילמה מס על אותם רווחים שקיבלה מכוח הדין המקומי בהולנד. במידה וחברת ארזים הולנד הייתה מחלקת רווחים לחברת האם שלה בג'יברלטר, הרי שהאחרונה הייתה נאלצת לשלם מס ישראלי מכוח מנגנון החנ"ז. ארזים הותירה את הרווחים בחברה ההולנדית.
אחת השאלות שנדונו מול רשות המסים הייתה - האם ארזים הולנד כפופה למשטר החנ"ז? אם היא כפופה למגנון החנ"ז, ארזים הולנד צריכה לשלם מס ישראלי בשיעור של 25% על הרווחים הצבורים שלה. ארזים טענה כי הרווחים של ארזים הולנד אינם כפופים לחנ"ז בהתבסס על "זיכוי רעיוני", כמפורט בפסקה הבאה.
זיכוי רעיוני
כשם שחלה חבות במס בהתאם למנגנון החנ"ז שהוא למעשה "מיסוי רעיוני", קיים במקביל מנגנון הנקרא "זיכוי רעיוני", היינו שישראל צריכה להעניק זיכוי כנגד מס זר שאמור היה להשתלם בחו"ל אילו חולק הדיבידנד בפועל מהחברה הזרה לישראל.
במילים אחרות, בחישוב המס שבעלי השליטה חייבים בו, יש לקחת בחשבון זיכוי בגין המס שהיה משולם בחו"ל על הדיבידנד, אילו הייתה החברה הזרה מחלקת את רווחיה לבעלי השליטה בפועל.
זה בדיוק מה שהיה עם ארזים הולנד. אם ארזים הולנד הייתה מחלקת דיבידנד לחברת האם שלה בגיברלטר, היה חל ניכוי מס במקור בהולנד בשיעור של 25%. לפיכך, לאור העובדה שיינתן זיכוי רעיוני בגין כל מס שהיה משולם במקרה של חלוקה בפועל הרי שבמקרה כזה, לא יחול מנגנון החנ"ז בישראל.
פקיד השומה לא קיבל את תכנון המס של ארזים וקבע כי לחברת ארזים היו בשנים 2003 עד 2006, הכנסות מדיבידנד רעיוני, החייבות במס בשיעור 25%. השומות נובעות בעיקרן מהעובדה שפקיד השומה קבע כי ארזים הולנד נחשבת כחנ"ז, ובהתאם לכך קבע פקיד השומה כי הרווחים שלא חולקו באותן שנים ייחשבו כדיבידנד החייב במס בישראל.
אלא, שפקיד השומה נתקל בקשיים משפטיים רבים בקיום הדרישה שלו למיסוי רווחי ההחברות הזרות בשליטת ארזים, ובסופו של דבר הוא נאלץ להתקפל ולהפחית את השומה במסגרת הסכם פשרה. לדעתי, הסכם הפשרה שנחתם עם ארזים מעיד על הקשיים של רשות המסים לגבות מיסים מבעלי שליטה ישראלים המחזיקים בחברות המסווגות כחנ"ז.
סוף מעשה במחשבה תחילה
ישראלים בעלי שליטה בחברות זרות הפועלות בחו"ל יכולים ללמוד מהתנהלותה של ארזים ולשפר את מצבם מול פקיד השומה. בכדי שתכנון המס באמת יעבוד, עורכי דין מומחים בתחום המיסוי הבינלאומי נדרשים לספק לבעלי השליטה חוות דעת התומכת במבנה האחזקות ומפרטת את הדין ביחס למשטר החנ"ז הישראלי, תוך התייחסות גם לדיני המס הזרים.
ניתן ללמוד עוד מפרשת ארזים, כי הקמת מבנה אחזקות העושה שימוש בחברות שהן תושבות מקלטי מס או מדינות נוחות מס אחרות, הוא תכנון מס לגיטימי.
* ד"ר אבי נוב הוא עו"ד המייצג לקוחות מישראל ומהעולם בתחום המיסוי ועורך אתר האינטרנט הישראלי לתכנוני מס בינלאומיים, כולל מאמרים וחדשות מיסוי: http://www.IsraelTaxLaw.com
אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה