יום שלישי, 9 באוגוסט 2011

כללי מקור - פרשנות רשות המסים

חשיבותם של כללי מקור לגבי תושבי ישראל היא בעיקר לעניין הזיכוי ממס זר ששולם בחו"ל אשר יינתן לתושב ישראל רק אם אותה הכנסה נחשבת כהכנסה שמקום הפקתה הוא מחוץ לישראל. לגבי תושבי חוץ, חשיבות הכללים היא בעיקר לעניין זכות המיסוי של ישראל. הכנסה של תושב חוץ תמוסה בישראל רק אם מקום הפקתה הוא בישראל. סעיפים 4א ו-89(ב)(3) הוספו לפקודה במסגרת תיקון מס' 132. סעיפים אלו קובעים את מקום הפקתן של ההכנסות השונות. האמור לעיל ולהלן הוא מתוך קובץ הפרשנותל של רשות המסים.   

חריגים לקביעת מקום המקור

בסעיף 4א(ב) לתיקון נקבעו מספר חריגים לעניין מקום הפקת הכנסות כמפורט להלן: 

הכנסת עבודה

הכלל לגבי מקום הפקת הכנסה מעבודה הוא מקום ביצוע העבודה. לפיכך, מקום הפקתה של הכנסה מעבודה שבוצעה מחוץ לישראל אינו בישראל. אולם, אם המעביד הוא אחד הגופים שיפורטו להלן ויחסי העבודה עם אותו מעביד החלו כאשר העובד היה תושב ישראל, ייראו את מקום הפקת ההכנסה בישראל, למרות שהעבודה בוצעה מחוץ לישראל.

הגופים שלגביהם יחול חריג זה מפורטים בפסקה (א)(4) להגדרת "תושב ישראל" הם: מדינת ישראל, רשות מקומית, הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת, קרן היסוד, המגבית, חברה ממשלתית, רשות ממשלתית או תאגיד שהוקם לפי חוק.

הוצאה של מפעל קבע

הכלל החריג מתייחס למצב בו מדובר במפעל קבע של תושבי חוץ בישראל או של תושבי ישראל מחוץ לישראל, אשר יש לו הוצאה מסוג כזה שנקבע לגביה כלל של מקום הפקה עפ"י תושבות המשלם - ריבית, דמי נכיון והפרשי הצמדה, רווחים ותמלוגים שמקורם בנכס לא מוחשי, קיצבה, מלוג ואנונה. כלל זה קובע, כי הכנסה מאותם מקורות תיחשב כמופקת בישראל גם כאשר המשלם הוא תושב חוץ - אם התשלום מהווה הוצאה של מפעל הקבע של תושב החוץ בישראל, ולחלופין, הכנסה מאותם מקורות תיחשב כמופקת מחוץ לישראל גם כשהמשלם הוא תושב ישראל - אם התשלום מהווה הוצאה של מפעל הקבע שלו מחוץ לישראל.

במקרים אלה נבחר למעשה קריטריון המיקום של מפעל הקבע ולא מקום התושבות.

לדוגמה: תושב חוץ אשר יש לו פעילות בישראל באמצעות מפעל קבע. אותה פעילות ממומנת ע"י הון זר ולפיכך נדרשות בניכוי בישראל הוצאות ריבית. במקרה כאמור נקבע כי למרות שהמשלם הוא תושב חוץ, מקום הפקת הכנסות הריבית הוא בישראל (מקומו של מפעל הקבע). להרחבה בנושא "מוסד קבע", ראו: "מוסד קבע" באמנות המס. 

ניתן לפנות לד"ר אבי נוב, עו"ד, בכל שאלה הקשורה לאמור במייל: avinov@bezeqint.net 

ניתן לקבוע פגישה עם עורך דין מיסים בהתראה קצרה

יש להסתמך רק על הנוסח הרשמי של פרשנות רשות המסים

יום שלישי, 28 בספטמבר 2010

עושים רילוקיישן מישראל לחו"ל? היזהרו ממס יציאה


רשות המסים מערימה קשיים על ישראלים המעוניינים לעזוב למדינות אחרות, בין היתר באמצעות מערכת המס. קיימת חקיקת מס, חדשה יחסית, הקובעת כי כאשר אדם חדל להיות תושב ישראל, רואים אותו כאילו מכר את נכסיו בארץ ביום שלפני היום שבו חדל להיות תושב ישראל. מדובר ב"מס יציאה" החל על נכסיו של תושב ישראל המהגר למדינה אחרת.

"מס היציאה" מתעלם מהמציאות הכלכלית החדשה של ניוד עובדים גלובלי, ופוגע שלא לצורך באלו המבקשים לעשות רילוקיישן למדינות אחרות בעולם. ישנם כיום מקצועות ותחומים המחייבים גמישות ביחס למדינה שבה עובדים. לדוגמא, עובדים בחברות הייטק הקשורים בתאגיד רב-לאומי, נדרשים כדבר שבשגרה לעשות רילוקיישן למדינות שונות.

הגבלות על יציאה מישראל מנוגדות לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו הקובע כי: "כל אדם חופשי לצאת מישראל". זכות יסוד זאת מוגנת גם במשפט הבינלאומי בכלל, וביחס לעובדים בפרט. כאשר מדובר ב"הגירת עבודה", הרי שהטלת מיסוי על היציאה מישראל של עובד המבקש לעבוד במדינה אחרת – פוגעת בזכות החוקתית לחופש התנועה.

יתירה מכך, "מס היציאה", המטיל מס על רווחי הון, עומד בסתירה להוראה המקובלת באמנות למניעת כפל מס ביחס למיסוי רווחי הון, לפיה רווחים מהעברת נכסים יהיו חייבים במס רק במדינה המתקשרת שהמעביר הוא תושב בה. ניתן לטעון כי למדינת ישראל אין אפשרות להטיל "מס יציאה" כאשר תושב ישראל מחליט לעזוב את ישראל למדינה אחרת, אשר חתמה על אמנת מס עם ישראל, ונהיה לתושב בה.

כאשר מדובר במדינות אמנה, הרי שהקשרים הבינלאומיים במסגרת מערכת היחסים בין המדינות שכרתו ביניהן אמנה, וכן מידת האמון שרוחשת ישראל לשיטת המס של המדינה עימה נכרתה אמנת מס, אינם עולים בקנה אחד עם פעולה חד-צדדית של הטלת "מס היציאה".

חקיקת מס יציאה היא חקיקת מס אקסטריטוריאלית המנוגדת לעקרונות המשפט הבינלאומי. בנוסף לאמור, אמנת מס היא בעלת מעמד חוקתי מיוחד ולפיכך הוראותיה גוברות על הוראות "מס היציאה".

לדעתי, חקיקת מס היציאה הישראלית אשר יש בה כדי לשלול מהנישום את הקלות המס להן הוא זכאי מכוחה של אמנת מס מסוימת, מעמידה את ישראל במצב של הפרת אותה אמנת מס, וכן הפרתם של כללי המשפט הבינלאומי. אם רוצים לחוקק מס יציאה, זאת אינה יכולה להיות פעולה חד צדדית ויש לשלבה באמנות המס כפי שנעשה, לדוגמא, באמנת המס בין ישראל לקנדה.

נראה כי התחולה של מס היציאה מוגבלת, ולפיכך מומלץ לכל מי שמהגר למדינות אחרות לפנות לעורך דין ולקבל חוות דעת משפטית ביחס לתחולת מס היציאה לגביו.

* ד"ר אבי נוב הוא עו"ד המייצג לקוחות מישראל ומהעולם בתחום המיסוי ועורך אתר האינטרנט הישראלי לתכנוני מס בינלאומיים, כולל מאמרים וחדשות מיסוי: http://www.IsraelTaxLaw.com
ניתן לפנות אליו במייל:  avinov@bezeqint.net
אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי

תכנון מס למניעת חנ"ז



מיסוי ישראלי של חברות זרות
אין זה סוד כי ישראלים רבים הם בעלי שליטה בחברות זרות בחו"ל עם הכנסות פאסיביות (כמו ריבית, תמלוגים ושכר דירה). עד הרפורמה בשנת 2003, ישראלים רבים לא משכו דיבידנדים מהחברות הזרות שלהם, וכך יכלו ליהנות מ"דחיית מס", היינו פטור ממיסוי ישראלי עד למשיכת הכספים לישראל.

במסגרת הרפורמה במס נקבע מנגנון מיוחד שנועד למנוע את דחיית המס כאמור. מנגנון זה מכונה "CFC" (controlled foreign corporation), או בעברית חנ"ז (חברה נשלטת זרה).

על מנת לפשט את הדברים, מנגנון חנ"ז חל בעיקרון על בעל מניות, תושב ישראל, שהינו "בעל שליטה" בחברה זרה. בעל מניות בחברה כאמור שיש לה רווחים שנבעו מהכנסות פסיביות כאמור, יראו אותו כאילו קיבל כדיבידנד את אותם הרווחים. על הרווחים יחול אירוע מס רעיוני (שכן מטילים מס על דיבידנדים שלא חולקו), ובעל המניות יחויב במס בישראל בשיעור של 25%.

מתחמקים ממנגנון החנ"ז
למרות קיומו של מנגנון חנ"ז כאמור, ניתן למנוע את תחולת המיסוי הישראלי בדרכים רבות ומגוונות. להלן מספר דוגמאות ל"יציאה" ממנגנון החנ"ז:
·         הציעו לפחות 30% ממניותיה של החברה הזרה לציבור.
·         הזרימו לחברה הזרה פעילות עסקית ממשית (להבדיל מפסיבית), באופן שרוב ההכנסה לא תהיה פסיבית.
·         הכניסו שותף זר לחברה הזרה, כאשר שיעור האחזקות של השותף הזר הוא לפחות 50%.
·         החזיקו את המניות בחברה זרה, באמצעות נאמנות זרה "בלתי-הדירה" (כך שלא מתקיימת שליטה על החברה).
·         הקימו חברה שבו כל אחד מבעלי המניות הישראליים יחזיק פחות מ 10% מאמצעי השליטה בחברה הזרה.

תכנון המס של ארזים
חברת ארזים מצאה דרך נוספת לעקוף את מנגנון החנ"ז. ארזים הנמצאת בשליטתו של מאיר גורביץ, פועלת בתחום הנדל"ן המניב (מסחרי, משרדים, תעשייה קלה, בידור ומגורים) באירופה. ארזים השקיעה מאמצים רבים, ובצדק, בהקמת "מבנה אחזקות" מורכב אשר נועד לייעל את התנהלותה העסקית וגם להפחית מיסים. חברת ארזים השכילה לעשות שימוש בחברות תושבות מקלטי מס.

מבנה האחזקות של ארזים הוא כזה: ארזים ישראל מחזיקה בארזים ג'יברלטר אשר מחזיקה בארזים הולנד. האחרונה מחזיקה בעוד שורה ארוכה של חברות במקלטי מס בעיקר גרנסי. מיותר לציין כי החברות במקלטי המס אינן משלמות מס חברות. חברות אלה גם פטורות מניכוי מס במקור בעת העברת הרווחים כדיבידנד לבעלי המניות.

החברה ההולנדית של ארזים ריכזה את הרווחים (דיבידנד ורווחי הון) מהחברות הבנות, והיא לא שילמה מס על אותם רווחים שקיבלה מכוח הדין המקומי בהולנד. במידה וחברת ארזים הולנד הייתה מחלקת רווחים לחברת האם שלה בג'יברלטר, הרי שהאחרונה הייתה נאלצת לשלם מס ישראלי מכוח מנגנון החנ"ז. ארזים הותירה את הרווחים בחברה ההולנדית.

אחת השאלות שנדונו מול רשות המסים הייתה - האם ארזים הולנד כפופה למשטר החנ"ז? אם היא כפופה למגנון החנ"ז, ארזים הולנד צריכה לשלם מס ישראלי בשיעור של 25% על הרווחים הצבורים שלה. ארזים טענה כי הרווחים של ארזים הולנד אינם כפופים לחנ"ז בהתבסס על "זיכוי רעיוני", כמפורט בפסקה הבאה.

זיכוי רעיוני
כשם שחלה חבות במס בהתאם למנגנון החנ"ז שהוא למעשה "מיסוי רעיוני", קיים במקביל מנגנון הנקרא "זיכוי רעיוני", היינו שישראל צריכה להעניק זיכוי כנגד מס זר שאמור היה להשתלם בחו"ל אילו חולק הדיבידנד בפועל מהחברה הזרה לישראל.

במילים אחרות, בחישוב המס שבעלי השליטה חייבים בו, יש לקחת בחשבון זיכוי בגין המס שהיה משולם בחו"ל על הדיבידנד, אילו הייתה החברה הזרה מחלקת את רווחיה לבעלי השליטה בפועל.

זה בדיוק מה שהיה עם ארזים הולנד. אם ארזים הולנד הייתה מחלקת דיבידנד לחברת האם שלה בגיברלטר, היה חל ניכוי מס במקור בהולנד בשיעור של 25%. לפיכך, לאור העובדה שיינתן זיכוי רעיוני בגין כל מס שהיה משולם במקרה של חלוקה בפועל הרי שבמקרה כזה, לא יחול מנגנון החנ"ז בישראל.

פקיד השומה לא קיבל את תכנון המס של ארזים וקבע כי לחברת ארזים היו בשנים 2003 עד 2006, הכנסות מדיבידנד רעיוני, החייבות במס בשיעור 25%. השומות נובעות בעיקרן מהעובדה שפקיד השומה קבע כי ארזים הולנד נחשבת כחנ"ז, ובהתאם לכך קבע פקיד השומה כי הרווחים שלא חולקו באותן שנים ייחשבו כדיבידנד החייב במס בישראל.

אלא, שפקיד השומה נתקל בקשיים משפטיים רבים בקיום הדרישה שלו למיסוי רווחי ההחברות הזרות בשליטת ארזים, ובסופו של דבר הוא נאלץ להתקפל ולהפחית את השומה במסגרת הסכם פשרה. לדעתי, הסכם הפשרה שנחתם עם ארזים מעיד על הקשיים של רשות המסים לגבות מיסים מבעלי שליטה ישראלים המחזיקים בחברות המסווגות כחנ"ז.

סוף מעשה במחשבה תחילה
ישראלים בעלי שליטה בחברות זרות הפועלות בחו"ל יכולים ללמוד מהתנהלותה של ארזים ולשפר את מצבם מול פקיד השומה. בכדי שתכנון המס באמת יעבוד, עורכי דין מומחים בתחום המיסוי הבינלאומי נדרשים לספק לבעלי השליטה חוות דעת התומכת במבנה האחזקות ומפרטת את הדין ביחס למשטר החנ"ז הישראלי, תוך התייחסות גם לדיני המס הזרים.  

ניתן ללמוד עוד מפרשת ארזים, כי הקמת מבנה אחזקות העושה שימוש בחברות שהן תושבות מקלטי מס או מדינות נוחות מס אחרות, הוא תכנון מס לגיטימי.

* ד"ר אבי נוב הוא עו"ד המייצג לקוחות מישראל ומהעולם בתחום המיסוי ועורך אתר האינטרנט הישראלי לתכנוני מס בינלאומיים, כולל מאמרים וחדשות מיסוי: http://www.IsraelTaxLaw.com
ניתן לפנות אליו במייל:  avinov@bezeqint.net
אין לראות באמור לעיל כתחליף לחוות דעת משפטית ו/או לייעוץ משפטי